ל"ג בעומר

אנחנו חוגגים את ל"ג בעומר בכך שאנחנו עושים מדורה עם כל הכיתה, משחקים, מכינים חץ וקשת , מכינים ג'אגלינג ואופים פיתה בטאבון.
המדורה שלנו מאוד בטוחה כי אנחנו שמים סביבה אבנים כדי שהאש לא תתפשט ושהילדים לא יתקרבו למדורה.
המסורת האהובה עלינו בחג זה היא לאכול תפוח אדמה ומרשמלו על האש . 

טל, שהם ונגה

ל"ג בעומר

אני  וכל הילדים מהשכבה עשינו מדורה משותפת.
 השנה הייתה פעילות לכל הילדים בשכבה: הכנו חץ וקשת ושיחקנו בהם , הכנו כדורי ג'אגלינג, שמענו סיפור ועשינו פיתות.
לאחר שכולם סיימו לעשות את הפעילויות שארגנו לנו ועד ההורים, אחרי שהדלקנו מדורה כולם התנפלו על המרשמלו וזרקנו תפוחי אדמה והתנדנדנו על עצים.

 

נעמה

ל"ג בעומר

בל"ג בעומר ההורים מארגנים לנו מדורה והילדים ממציאים משחקים כייפים: משחקי עץ ומוזיאון עץ. 
אנחנו שמים אבנים סביב המדורה כדי שהאש לא תתפשט.
אנחנו עשינו מדורה שכבתית כדי לצמצם את זיהום האויר .
המסורת האהובה עלי היא לבנות את המשחקים.

מיקה

 

ההצגה "האסופית"

ביום רביעי יצאנו להצגה "האסופית". ההצגה הייתה באולם דוהל בשכונת התקווה.
בהתחלה חברת ההסעות העצלנית שלחה רק אוטובוס אחד ומיניבוס לשלוש כיתות (שזה הרבה מאוד ילדים ! שכבה!). בגלל שלא היה מקום לכולם התעכבנו חצי שעה ביציאה.
אחרי שדיברנו עם המורה על הבלוג שכתבנו על נהגי האוטובוסים הנהג ממש נלחץ והתחיל לשנות צבעים כי פחד שנכתוב עליו גם (והנה אנחנו מקיימים את הבטחתנו :) ).

הגענו בסופו של דבר (בנס) לאולם דוהל לצפות בהצגה , שהייתה מהממת ושווה את הנסיעה.
ההצגה הייתה על ילדה בשם אן שרלי , שגדלה בבית יתומים ועברה לגור בבית של האחים מרילה ומת'יו קאטברט. האחים ציפו בהתחלה לנער וקיבלו את אן בהפתעה , מרילה נתנה לאן שבועיים להישאר באבונלה להתרגל ואחר כך ללכת לבית הספר ללמוד.
בבית הספר אן גילתה שלהיות תלמידה לא קל בכלל וגילברט (מהכיתה) קרא לה "גזר" והיא קראה לו "קוף".  היא גם זרקה עליו אצטרובלים. אמא של גילברט ניסתה להרחיק את אן מבית הספר כדי שהבן שלה יזכה במדליה בלי תחרות רצינית מצד אן, שהתחילה להצטיין בלימודים . היא גם ניסתה לשכנע את מרילה להחזיר את אן לבית היתומים. ההצגה הייתה מצחיקה כשגילברט השתכר (בכאילו) וקרא לאצטרובלים "בולבולים".
להצגה היה סוף טוב כי כולם התנצלו בפני אן, אפילו אמא של גילברט ואן חזרה הבייתה. אן גדלה ונהייתה מורה. 

ג1

אמא קסומה

"אמא קסומה" לפי דעתי, היא מנהיגה כי היא מנהיגה כל מיני דברים ומצילה שלושה עולמות קסומים עם נטלי בתה, רון בנה ורותי, זאת שהיא הופכת לאמא קסומה וקוראים לה באמת "נעמה ארז".
 המדריך שלה בספר הראשון : אודינימוס וגם בשני ובשלישי אבל יש עם מדריכים: רוצפצדק מהספר השני ואני לא זוכרת את המדריך מהספר השלישי.
היא מתארחת אצל דודתה דורה סולומון מפני שהיא דומה לאחיינית של דורה.
דורה היא שכנה של נעמה וכשהיא הפכה לאמא קסומה היא ארחה אותה כאחיינית שאחיה שלח לבדה (בכאילו).
היא מצילה את העולמות וגם מצליחה להפוך בחזרה לאמא רגילה אף על פי שיש גם משימות. 
בפעם הראשונה שלוש משימות, בפעם השנייה שתי משימות ופעם השלישית משימה אחת. 
היא אמיצה וחכמה מאוד והיא עובדת בעיתונות.
האויב המושבע שלה הוא איש מדון הרשע מהצהובים והאפורים. היא מצאה יומן של קוסם אפור ושמו שם של אבן חן שאני לא זוכרת. הוא ביקר בעולם הקוסמים הכתומים , הלבנים והכחולים כדי להביא ביצת אובך ולזכות בנסיכה ובסוף זה רק כדי להשאיר במדבר 10000 אסורים.
אני אוהבת את הסדרה "אמא קסומה" כי זה מעניין, מרתק וגם כי לגיבורה קוראים נעמה. 

נעמה

שרית המנהלת

המנהיגה שבחרנו , שרית המנהלת. 
לדעתנו , שרית מנהיגה כי היא מחליטה על בית הספר ואחראית עליו. 
התכונות שלה: היא נחמדה ויפה והיא אחראית על כל התלמידים.
שרית הייתה מחנכת בבית ספרנו לפני שנתיים , יש לה נסיון בלחנך ילדים וגם לה יש ילדה.
שרית שיפרה מאוד את בית הספר למשל: בכיתות א היא בנתה את החצר משחקים מחדש, היא הוסיפה פרחים וצבעוניות לבית הספר. 
היא עשתה את המתקנים בחצר שלנו, שינתה את המתקנים לחדשים ועשתה ריצוף. 
היא משקיעה בנו ואומרת לנו בוקר טוב בכניסה לבית הספר. 
היא המנהלת הכי טובה בעולם ואנחנו אוהבים אותה מאוד.

(מיקה, תמר )

שרה גיבורת ניל"י

כשהטורקים שלטו בארץ הייתה קבוצה שניסתה להתנגד לשלטון שלהם. שמה של הקבוצה היה ניל"י  ( נצח ישראל לא ישקר).
הם שמרו הרבה סודות . יום אחד כלאו את שרה  וניסו להוציא ממנה סודות בעינויים. 
היא אמרה להם שהיא רוצה להתלבש יותר יפה ואז היא הלכה לאמבטיה והרגה את עצמה. 
לאחר כמה דקות שמעו יריות .
שרה מנהיגה מכיוון שהיא בחרה את טובת הכלל על פני עצמה.  

(טל , שהם, נגה ויובל)

הרמיוני גריינג'ר

הרמיוני גריינג'ר היא נערה מסדרת הספרים הידועה מאוד "הארי פוטר". 
החברים שלה הם : רון וויזלי , הארי פוטר ונוויל לונגבוטום , בעל המזל הרע. 
הרמיוני החכמה ברמות שאי אפשר לתאר וחבריה נקלעים לצרות איומות וברובן הלורד וולדמורט, שהוא חצי מת , מחכה להם . 
הרמיוני היא גם מנהיגת אלרג"ה= האגודה למען רווחת גמדוני הבית, שהם סוג של גמדים שמנצלים אותם בתור משרתים. 
הרמיוני וחבריה מנסים להציל את גמדוני הבית.
הרמיוני לקחה חלק גדול במבצע חיסול הלורד וולדמורט , היא עשתה קסם שההורים שלה ישכחו אותה , כיוון שהם מוגלגים- אנשים נטולי קסם. 
תכונותיה של הרמיוני: חוכמה, אומץ, אבירות .

(אורי וניב)

 

פורים

אנו חוגגים את פורים בבית הספר בכך שכל יום הוא יום אחר כמו : יום הפוך, מסיבת פיג'מות וכד'.
ביום שישי יש קרנבל .
המסורת האהובה עלי בפורים היא להתחפש ולקבל משלוחי מנות . 
אני מאוד אוהבת אוזני המן במילוי שוקולד.
אני מכינה משלוחי מנות לחברים ולאביונים הם מכילים ברכה וחטיפים.
אני מתחפשת ומאוד אוהבת את זה, ולא מגלה למה אתחפש.
אני מכירה את סיפור המגילה ומסופר בו שאחשורוש החליף אישה ובחר באסתר ואסתר הצילה את העם היהודי. 

(עפרי)

חג פורים

אנחנו חוגגים חג פורים בבית הספר כך: ביום שישי כולם מגיעים מחופשים , מגיעים למגרש ושם מתנפחים, שערות סבתא ופופקורן. 
בשבוע שלפני פורים יש לנו ימים בבית הספר שהם יום שני- מחושים וקרניים, יום שלישי- עמים ותרבויות, יום רביעי יום הפוך, יום חמישי- יום פיג'מות, ביום שישי יש קרנבל.
המסורת האהובה עלינו היא להתחפש , אנחנו מתחפשות כך: נגה מתחפשת ליפאנית, שהם מתחפשת לקאובוי מצעצוע של סיפור וטל מתחפשת למכשפה. 
אנחנו אוהבות אזני המן עם שוקולד ועם תמרים. 
אנחנו עושים הגרלה ומחליטים מי עשה למי משלוח מנות, המורה אומרת לנו מה לשים במשלוח מנות , שלכולם יהיה אותו דבר ואף אחד לא ישאר מקופח.


(נגה, טל ושהם)

פורים בבית ספרנו

חוגגים את פורים בבית ספרנו כך: במגרש המשחקים יש כיתות, כל הילדים מחופשים, כל כיתה הולכת במעגל סביב המגרש.  ישנה פעילות בכיתות לכבוד פורים: מכינים מסיכות ורעשנים. יש תכנות עם משחקים, בהפעלת ההורים כמו: בלוני מים שצריך לקלוע לגיגית, פופקורן, צמר גפן מתוק ואם אין גשם אז יש מתנפחים. מקבלים כל מיני הפתעות וממתקים. 
המסורת האהובה עלי בפורים היא להתחפש ולשלוח משלוחי מנות. משלוחי מנות עושים טוב גם למי ששולח וגם למי שמקבל אותם. מכינים אותם לעניים ולחברים, שמים ממתקים וחטיפים , ברכה ומתנה קטנה. 
אני לא אוהבת אזני המן מפני שאני לא אוהבת פרג ,שמים שוקולד מריר ויש בהם הרבה קמח ובצק. 
אני לא רוצה לגלות למה אני מתחפשת אבל אני אוהבת להתחפש מפני שזה כיף ומהנה.
אני קראתי את המגילה, במגילה מסופר שנפטרנו מהמן הרשע , שאסתר ומרדכי הצילו אותנו, שהמלך אחשורוש גרש את ושתי ובחר את אסתר למלכה.

(נעמה)

נהגי אוטובסים בפעילויות בית הספר

השנה כיתתנו משתמשת בשירותי ההסעות פעמים רבות: בכל שבוע כשנוסעים לחווה החקלאית וכן בפעילויות בית הספר כמו הצגות וטיולים.
יש לנו חוויות רבות מהפעילות וגם מהנסיעה עצמה, מי שמעצב את הנסיעה שלנו מתחילתה (לפני שעולים לנסיעה) ועד סופה (ההגעה לבית הספר חזרה) הוא נהג האוטובוס. פוסט זה מוקדש לכל נהגי האוטובוסים - קראו, למדו ושנו.

ראשית כל, היחס של רוב נהגי האוטובוס אלינו הילדים מעורר תהיה- מה חשוב יותר? אנחנו או האוטובוס?
אם תשאלו את רוב הנהגים התשובה היא חד משמעית: האוטובוס.

"למשל כשנסענו לחווה, בדרך חזרה תמיד יש תור לאוטובוס. ילדה נעצרה כי נפלו לה דברים מהתיק והיא רצתה לאסוף . עמדתי ליד נהג האוטובוס והוא התחיל לצעוק עלי "יאללה , זוזי קדימה" וזה ממש לא היה נעים" (דנה)

"עלינו לאוטובוס עם העציצים ושלי היה בשקית. פתאום הנחתי אותו על המעקה , השקית נפלה, האדמה נשפכה על האוטובוס ואז הנהג התחיל לצרוח עלי "מי שהפיל שינקה" וגם הנהג כשאמא שלי ליוותה את הכיתה , לא הרשה לי לשבת איתה ושאר הנהגים מרשים להורים להושיב את ילדיהם לידם וזה לא הוגן" (עפרי)

" כשנסענו להצגה , עלינו על האוטובוס והנהג אמר שזה לא אמור להיות האוטובוס שלנו, הוא יכול להכניס רק 10ילדים למרות שהיה שם הרבה מקום. זה מעליב כי אנחנו משלמים כסף ולא מסכימים להעלות אותנו ביחד." (אור)

"פעם כשנכנסתי לאוטובוס עם אמא , בכביש המהיר למגדל העמק , האוטובוס עצר באמצע הכביש ואמר "צאו כאן , זה קרוב נורא , קילומטר וחצי סך הכל" לא הסכמנו וביקשנו ממנו לנסוע" (אריאל)

"פעם נסענו למפעל קוקה קולה , קיבלנו קוקה קולה וכל מיני מזכרות ואז באוטובוס נשפכה הקולה לילד אחד והנהג התעצבן עליו" (מאיה)

ניתן להניח שרוב הנהגים חסרי סבלנות לא בגלל שיש להם אופי מעצבן אלא כי הם דואגים לנקיון האוטובוס ולשלומו של מקום עבודתו. המציאות מזמנת לנו עובדות אחרות:

" כשעלינו לאוטובוס , ישבתי מתחת למדבקה שעליה היה כתוב "אסור לעשן" אנחנו ילדים בני 8-9 ואנחנו לא מעשנים אבל לפעמים יש בדלי סיגריות באוטובוס והנהגים מעשנים בעצמם" (שליו)

" כל פעם שאנחנו עולים לאוטובוס יש או מסטיק שאנשים הדביקו או שקית של חטיף או על הרצפה או על המושבים. אתמול כשחזרנו לבית הספר מצאנו שקית" (נעמה)

"כשאנחנו נוסעים באוטובוס יש שם שקיות של כל מיני דברים, זה מסריח והריח רק מתגבר" (עמית)

"שאלתי את הנהג למה אתה לא מנקה את האוטובוס שלך והוא ענה "שהילד שעשה את זה ינקה" (אריאל)

"פעם כשנסענו לחווה אז היה ריח של שירותים באוטובוס וגם היה ממש חם והמזגן לא עבד באף מקום" (ניב)

לסיכום: נהגים יקרים, תודה לכם אם הקדשתם זמן לקרוא אותנו. אולי כשאנחנו לא באוטובוס אנחנו לא מרגיזים אתכם יותר, לא מרעישים, לא אוכלים, לא מתלוננים בקול על המזגן, הריח, חוסר הסבלנות או על חתיכת הנייר שנוסעת חינם משנת 2000. אבל חשוב לנו שתדעו שאנחנו בסך הכל ילדים טובים. אנחנו מאוד משתדלים לא לעצבן אתכם אבל גם זה קורה לפעמים. אנחנו רוצים שתלמדו מהטעויות שאתם עושים כל הזמן כפי שאתם דורשים מאיתנו.

ג1

למצולם אין קשר לכתבה

מפת אסוציאציות-גומיות

מפת אסוציאציות של ג1

תעודות

בבית הספר יושבים במעגל והמורה קוראת לכל אחד לקחת את התעודה.
לדעתי, חשוב יותר הישגים חברתיים מפני שיותר חשוב שיהיה לך חברים יותר משתהיה תלמיד מצטיין.
אני לא הייתי מתקנת שום דבר משיטת התעודות והציונים שאני מקבלת.
הציונים בארץ הם מילוליים או במספרים מ1-100.
אנחנו מקבלים תעודות הצטיינות גם על הישגים חברתיים.

עפרי

פינגווין

אנחנו אוהבות את החייה פינגווין כי הוא חמוד, יש לו הליכה מצחיקה.
הוא גם גולש על הבטן שזה נורא חמוד.

טל ושהם

הכלבה הכי טובה

כשהייתי בכיתה א', אני ואח שלי מאוד רצינו כלבה. גם לפני זה רצינו כלב, אך בכיתה א' החלום שלי התגשם. 
הכל התחיל מטיול בשבת כשיצאנו לראות בתים בתערוכות אומנות. באחד הבתים הייתה כלבה קטנה ומקסימה. 
אז התחיל מסע השכנועים: אני ואחי ניסינו לשכנע את ההורים לקנות לנו כלב. את אמא שכנענו בקלות. אבא לא משוכנע עד היום וקורא לסאלי "עז". 
מה שמפתיע, ישבנו במסעדה בערב, ודיברנו על איזה כלב ניקח, אבא הציע סוג "קאוואליר קינג צ'ארלס ספניאל" (בן הדוד של הקוקר). ראינו תמונות של הסוג של הכלב הזה באינטרנט, הסתכלנו בתמונה היטב ואמרנו שאנחנו לא מוותרים ורוצים את הכלב הזה. 
כשהגענו הביתה אח שלי בדק במחשב מי מוכר כלבים כאלה. ראינו מישהו שמוכר גורים וגר בתל אביב. 
יום אחרי צלצלנו לאיש וביקשנו לראות את הגורים. כשבאנו אליו ראינו שישה גורים , התלבטנו אם לקחת בן או בת.
בסוף החלטנו לקחת בת. הסתכלנו על שלושת הכלבות ששיחקו וראינו כלבה עם כתמים בצורה מאוד יפה. היא הייתה קטנה ומתוקה. מיד רצינו אותה. כעבור זמן קצר הגענו הביתה עם הגורה. החלטנו שקוראים לה "סאלי".
הצטלמנו אתה, ליטפנו אותה וכך הגיעה הכלבה החמודה שלי.  

דנה

צללתי עם דולפינים

לפני כשנה צללתי עם דולפינים.
צללתי בריף הדולפינים באילת וראיתי את הכלב של הריף.
לימדנו אותנו לעשות מספר סימני צלילה: הכל בסדר, לא בסדר, אין לי אוויר.
לאחר ההסבר שמו לנו את אביזרי הצלילה: בלון חמצן, ווסת, סנפירים ומשקפת.
התחלנו לצלול ובעומק של 2 מטר כבר ראינו סוג של דולפין שנקרא "פוקינה".  כשהגענו לעומק של 6 וחצי מטר התחלנו לראות את הדולפינים. הדולפינים קיבלנו אותי : התחילו להסתובב סביבי והתחילו לגעת בי. ראיתי גם דברים שפחדתי להיות לידם: דג זהרון (יש לו קוצים), קיפודי ים ומלפפון ים (היה מאוד מסריח) . ראיתי גם חשופית יפה ורעילה.

אור

הכלב שלי

בכיתה א אימצנו כלב מצער בעלי חיים. קוראים לו גול.
גול גדול, הוא רק בן 4 בשנות בן אדם (שנתיים בשנות כלב). אני אוהבת אותו מאוד.
הוא חמוד (הוא נורא שמן). הוא ממש דומה לכלב שאתם רואים בתמונה. אני מורידה אותו לטיולים , הוא רדף אחרי חתולים ופעם אחת חתולה שרטה אותו. 

תמרי

מונטי

לכלב שלי קוראים מונטי ,
כל הזמן רצינו כלב ורק בכיתה א' קיבלנו את מונטי.
 אני אוהבת אותו בגלל שהוא חמוד ושהוא מסתכל עליך במבט שואל, המבט חמוד ומתוק.
מונטי הוא מסוג דוברמן פינצ'ר מעורב . הוא בא אלינו מרחובות והבעלים שלו היו עדי ושני. היה להן גם לול תרנגולות, חתולים וחתולות ועוד מספר כלבים.
מונטי משחק איתנו ומקשיב לנו , הכל בזכותי כשראיתי במחשב את מונטי והוא בן 4 בשנות כלב (28 בשנות בן אדם).

נעמה

חוק החיות

אני אספר לכם עכשיו על חוק שקשור לחיות. 
אני לא יודעת איך קוראים לו, אבל אני קראתי לו "חוק החיות". 
זהו חוק שנחקק בשנת 1994. פירוש החוק הוא: לא להתעלל בחיות.
אני חושבת שלא ממש מבצעים את החוק הזה מפני שהרבה פעמים הורגים תרנגולות, לוקחים את הביצים שלהן, את הבשר שלהן , הורגים פרות, לוקחים את הבשר שלהן ושותים את החלב שלהן. 
לא מדובר רק באוכל אלא גם גוזזים את הצמר של הכבשה ותופרים מהצמר בגדים, או שדורכים על ג'וקים והורגים אותם כי יש כאלה שמפחדים.

עפרי

חתולים

פעם היו לי שני חתולים בבית והם שיחקו הרבה. 
נורא אהבתי אותם, הם אהבו להתחבא ליד הכביסה. היה להם נורא כיף איתי,עם בן דוד שלי , הם ההורים שלי וכל המשפחה. 
הם אכלו אוכל מיוחד לחתולים. בסוף נאלצנו למסור אותם.

לירי

זכויות בעלי חיים

לדעתי , כל אדם שמחזיק בעל חיים צריך לתת לו את התנאים הדרושים לו: מזון מתאים, מקום לחיות בו וטיפולים רפואיים הכוללים חיסונים. 
אסור להתעלל בחיות ולהשתמש בהן לרעה. 
איתי

סקיפי

סקיפי הוא כלב מעורב . הוא שייך לבת דודה שלי שגרה במושב בקעת ישעיהו. 
סקיפי שובב מאוד , אוהב לנשוך את הרצועה כשלוקחים אותו לטיול, סקיפי הוא כלב מתוק וכשאני ישנה אצל בת הדודה שלי, אני לוקחת את סקיפי לטיול.

מאיה

הדולפין החמוד

החייה האהובה עלינו היא דולפין. 
אנחנו אוהבות את החיה הזאת כי היא חמודה, עושה פעלולים יפים: לקפוץ, סלטות, מרימה את הסנפיר, קופצת על פני המים. 
הדולפין מאוד חברותי. 

שהם ונגה

השלג בירושלים

ביום שבת נסעתי לירושלים , לא היו פקקים . לקח לנו שעה להגיע , האחים שלי השתגעו באוטו משעמום בנסיעה.
הגענו לירושלים. כשיצאנו מהמכונית לאח שלי הקטן קפאו הרגליים אז הוא החליט להישאר באוטו עם המזגן על חימום . בזמן שאחי הקטן היה במכונית , זרקתי על האחים הגדולים כדורי שלג. בנינו איש שלג, היה המון שלג. הורדתי נעליים בשלג, הייתי יחפה ולא היה לי קר.
לאחר מכן טיפסתי על הר של שלג, טבעתי והשלג הגיע לי עד לבטן. בדרך חזרה אכלנו במסעדה בירושלים שנקראת "אבו-גוש" . במסעדה אכלנו : פלאפל, צ'יפס, סלט , קבב וחומוס עם פיתה. חזרנו הביתה אחרי ארבע שעות וראינו X FACTOR.

(תמרי)