ביום רביעי יצאנו להצגה "האסופית". ההצגה הייתה באולם דוהל בשכונת התקווה.
בהתחלה חברת ההסעות העצלנית שלחה רק אוטובוס אחד ומיניבוס לשלוש כיתות (שזה הרבה מאוד ילדים ! שכבה!). בגלל שלא היה מקום לכולם התעכבנו חצי שעה ביציאה.
אחרי שדיברנו עם המורה על הבלוג שכתבנו על נהגי האוטובוסים הנהג ממש נלחץ והתחיל לשנות צבעים כי פחד שנכתוב עליו גם (והנה אנחנו מקיימים את הבטחתנו :) ).
הגענו בסופו של דבר (בנס) לאולם דוהל לצפות בהצגה , שהייתה מהממת ושווה את הנסיעה.
ההצגה הייתה על ילדה בשם אן שרלי , שגדלה בבית יתומים ועברה לגור בבית של האחים מרילה ומת'יו קאטברט. האחים ציפו בהתחלה לנער וקיבלו את אן בהפתעה , מרילה נתנה לאן שבועיים להישאר באבונלה להתרגל ואחר כך ללכת לבית הספר ללמוד.
בבית הספר אן גילתה שלהיות תלמידה לא קל בכלל וגילברט (מהכיתה) קרא לה "גזר" והיא קראה לו "קוף". היא גם זרקה עליו אצטרובלים. אמא של גילברט ניסתה להרחיק את אן מבית הספר כדי שהבן שלה יזכה במדליה בלי תחרות רצינית מצד אן, שהתחילה להצטיין בלימודים . היא גם ניסתה לשכנע את מרילה להחזיר את אן לבית היתומים. ההצגה הייתה מצחיקה כשגילברט השתכר (בכאילו) וקרא לאצטרובלים "בולבולים".
להצגה היה סוף טוב כי כולם התנצלו בפני אן, אפילו אמא של גילברט ואן חזרה הבייתה. אן גדלה ונהייתה מורה.
ג1
בהתחלה חברת ההסעות העצלנית שלחה רק אוטובוס אחד ומיניבוס לשלוש כיתות (שזה הרבה מאוד ילדים ! שכבה!). בגלל שלא היה מקום לכולם התעכבנו חצי שעה ביציאה.
אחרי שדיברנו עם המורה על הבלוג שכתבנו על נהגי האוטובוסים הנהג ממש נלחץ והתחיל לשנות צבעים כי פחד שנכתוב עליו גם (והנה אנחנו מקיימים את הבטחתנו :) ).
הגענו בסופו של דבר (בנס) לאולם דוהל לצפות בהצגה , שהייתה מהממת ושווה את הנסיעה.
ההצגה הייתה על ילדה בשם אן שרלי , שגדלה בבית יתומים ועברה לגור בבית של האחים מרילה ומת'יו קאטברט. האחים ציפו בהתחלה לנער וקיבלו את אן בהפתעה , מרילה נתנה לאן שבועיים להישאר באבונלה להתרגל ואחר כך ללכת לבית הספר ללמוד.
בבית הספר אן גילתה שלהיות תלמידה לא קל בכלל וגילברט (מהכיתה) קרא לה "גזר" והיא קראה לו "קוף". היא גם זרקה עליו אצטרובלים. אמא של גילברט ניסתה להרחיק את אן מבית הספר כדי שהבן שלה יזכה במדליה בלי תחרות רצינית מצד אן, שהתחילה להצטיין בלימודים . היא גם ניסתה לשכנע את מרילה להחזיר את אן לבית היתומים. ההצגה הייתה מצחיקה כשגילברט השתכר (בכאילו) וקרא לאצטרובלים "בולבולים".
להצגה היה סוף טוב כי כולם התנצלו בפני אן, אפילו אמא של גילברט ואן חזרה הבייתה. אן גדלה ונהייתה מורה.
ג1
